המיסים
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת
א.נ
הנדון: תשלום דמי נאמנות לגליה מאור
ביום 7.5.12 פורסמה החלטת דירקטוריון בנק לאומי להעניק לגליה מאור, לשעבר מנכ"ל הבנק, פיצוי של 3.25 מיליון שקל בגין הארכה של תקופת האי- תחרות מחצי שנה לשנתיים.
לדעת תנועת אומץ זהו מענק אסור מיסודו, פיקטיבי, ללא צדוק אמיתי ובלתי ראוי מכמה בחינות המעלות שאלות קשות על שפוטו האתי של הדירקטוריון, שקול דעתו ותפקודו ומהווה פגיעה באינטרס הציבורי ובתקנות הציבור.
ראשית, תנאי סיום העסקתה של המנכ"ל שנקבעו ופורסמו בעבר, לא כללו תוספת זו, לכן יש בכך פגיעה בעקרון הגילוי הנאות לציבור, מה הטעם לפרסם את הסכם ההעסקה שנחתם עם המנכ"ל אם לאחר מכן בעת פרישתה מוצאים צדוקים להוסיף לה מענקים החורגים מההסכם? לא מדובר בדברים שלא ניתן היה לחזות מראש, לדעתנו אופן התנהלות זה מטעה את הציבור ואינה עולה בקנה אחד עם טובת הבנק.
דירקטוריון לאומי נהג ברוחב לב דומה גם בעת פרישת יו"ר הדירקטוריון איתן רף, בעת שמדינת ישראל הייתה עדיין בעלת השליטה בבנק.
שנית, תנועת אומץ סבורה שציבור בעלי המניות של הבנק מצפה ממנכ"ל, מנהיגת תאגיד ציבורי, שפורשת מעבודתה לאחר 17 שנות עבודה בגיל 69, כי תמשיך לגלות נאמנות לבנק גם לאחר פרישתה ולא תיתן ייעוץ ולא תעסוק בשום דבר שיהיה בו כדי לפגוע באינטרסים של הבנק שהנהיגה, מתוך תחושת נאמנות פשוטה ומתבקשת, מבלי שיצטרך התאגיד לקנות את נאמנותה, לא ברור לנו מדוע חברי הדירקטוריון אינם שותפים לצפייה ודרישה לגילוי נאמנות אלמנטרית כזו מצד גברת מאור ללא דמי נאמנות מיוחדים?
חמור מכך, לפני שבועות אחדים החליט דירקטוריון הבנק להמשיך את כהונת גברת מאור כיו"ר דירקטוריון לאומי שווייץ, כנושאת משרה חייבת גברת מאור בנאמנות לבנק מכוח חוק החברות. נשאלת השאלה מדוע צריך דירקטוריון לאומי, לשלם דמי נאמנות מיוחדים לגברת מאור שחייבת נאמנות לבנק ממילא, על פי החוק, על חשבון ציבור בעלי המניות של הבנק? האם חוששים חברי הדירקטוריון שמא גברת מאור לא תמלא את חובת נאמנותה לבנק גם כשהיא מכהנת כנושאת משרה בלאומי שוויץ? האם הם חשים הדירקטורים שזו הדרך היחידה שבה ניתן להבטיח את נאמנותה של מאור? מדוע לא שולמו דמי נאמנות מיוחדים גם לנושאי משרה אחרים שפרשו לגמלאות בשנים האחרונות? גם הם בעלי ידע רב ויכולים לתת ייעוץ למתחרים.
לדעתנו דירקטוריון לאומי העניק לגברת מאור מענק נאמנות ללא שום הצדקה ובנימוקים מופרכים שאף יוצרים צידוק מלאכותי ומסייעים לכאורה לגברת מאור להקטין את חבות המס בגין המענק, ממס בשיעור של 48% בגין פצויי פיטורין, למס בשיעור של 25% בלבד וזאת כדי לקבל את הסכמתה של גברת מאור לא להתחרות בלאומי, כמכירה של נכס הוני מצדה ללאומי. כל זאת כאשר החוק אוסר עליה כנושאת משרה להתחרות בלאומי.
דירקטוריון הבנק היה צריך לקחת בחשבון את הכישלונות העסקיים הקשים של הבנק תחת ניהולה של גברת מאור, כגון, הפסד של כמיליארד שקל שהושקעו בנכסים רעילים במשבר הפיננסי של שנת 2008 ואובדן הבעלות על חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל. (מותג שטופח וזוהה עם בנק לאומי), שנים אחדות קודם.
הדירקטוריון התעלם גם מהכשלים האתיים בתקופתה של מאור בראשות בנק לאומי, שיא של מעילות נושאי מישרה שקידמה, היקף המעילות הגיע למאות רבות של מיליוני שקלים : חבר ההנהלה אימפלד בלאומי שוויץ מעל בכ 400 מיליון שקלים, הסמנכ"ל פרידמן בתל אביב מעל בכ 30 מיליון שקלים. נחקרו גם עבירות חמורות בפרשת קרנות הנאמנות "פסגות." כתוצאה מחקירה זו נאלץ הבנק לשלם למדינה כופר בסך 25 מיליון שקלים חלף העמדת הבנק ו 19 מנהלים בכירים ביניהם חברי הנהלה לדין. לכשלים הללו שותפים גם חברי הדירקטוריון שלא וידאו קיום בקרה אפקטיבית על המתרחש בבנק.
תנועת אומץ קוראת לרשויות הפקוח של המדינה להגן על כספי ציבור בעלי המניות ולמנוע תשלום מענק נאמנות שערורייתי וחסר הצדקה זה.
תנועת אומץ סבורה שרשויות הפקוח של המדינה חייבות לעשות מעשה. להחליף את דירקטוריון לאומי בדירקטוריון בעל מודעות ערכית אחרת שיבין את חובת נאמנותו לבנק ולא יתבטל מפני המנכ"ל. להמחשת הפגמים המהותיים בשקול דעתם של חברי הדירקטוריון של לאומי, יש ליזכור את תמיכתם הבלתי מסויגת של חברי הדירקטוריון, בניסיונה הבלתי ראוי של גברת מאור לעבור מכס המנכ"ל לכס יו"ר הדירקטוריון עם פרישתו של היו"ר הקודם רף. זאת ועוד, לפני מספר חודשים פורסם בעיתון "מעריב", כי המנכ"ל מאור וחברי הדירקטוריון אשרו בשנת 2006 שותפות עסקית בין לקוח לווה של הבנק, עם חברי הנהלה אחדים ומבקר הבנק שחשבון הלקוח הלווה נתונים לביקורתו, לימים משנתגלתה מעילת הסמנכ"ל פרידמן, נתגלה גם חלקו המרכזי של אותו לקוח במעילה, הרשעת אותו לקוח, לא הפריעה למאור ולחברי הדירקטוריון להותיר בתפקיד ולמנות את חברי הנהלת הבנק, ידידיו ושותפיו העסקיים של העבריין לראשות דירקטוריונים של חברות בנות לאחר צאתם לגמלאות.
לבחינת התפקוד ושקול הדעת של חברי הדירקטוריון נביא דברים מטיוטת דו"ח הביקורת של המפקח על הבנקים מיולי 2010 על תפקוד דירקטוריון בנק לאומי, כפי שפורסם בעיתון "גלובס" :
"דירקטוריון בנק לאומי מובל על ידי ההנהלה, ההחלטות מגיעות מההנהלה לדירקטוריון כשהן מנוסחות, מגובשות ו"מבושלות", הדירקטוריון מקבל אותן והדיון שמקיימים עליהן הוא קצר ולא מעמיק; בחלק ניכר ובולט מהמקרים החלטות דירקטוריון בל"ל מתקבלות כפי שהגיעו מההנהלה; דירקטוריון לאומי אינו יוזם פעולות פיקוח אקטיביות על ההנהלה וכמעט שאינו מעלה בעצמו נושאים לדיון".
הם לא הפנימו דבר מדו"ח המפקח על הבנקים על תפקודם.
לדעתנו רפיונם של המפקחים על הבנקים ב 17 השנים שחלפו גרמו להחלשה ולהתבטלות של דירקטוריון בנק לאומי וחבריו מפני המנכ"ל, שהביאו בהכרח להתנהלות בעייתית שפגעה קשות באינטרס הציבורי, אסור לתת לזה להמשך.
נראה כי יו"ר הדירקטוריון החדש דוד ברודט וחברי הדירקטוריון הולכים בדרכי קודמיהם, סוגדים למנכ"ל, אטומים לרחשי הציבור ומתעלמים ביודעין מהאינטרס של הבנק ובעלי המניות, ומוכיחים פעם אחר פעם ששקול דעתם פגום מן היסוד.
רשויות המדינה חייבות להגן על נכסי הציבור ולמנות דירקטוריון אפקטיבי המפקח על המנכ"ל ולא מתבטל מפניו ואינו נכנע לדרישותיו הבלתי צודקות בעליל.
אנו מצפים לתשובתכם.


לראש הדף

לכדורגל אבי לוזון בעקבות התבטאויותיו בתום משחק הכדורגל בין הפועל עכו למכבי פתח תקווה.
בדבריו טען אבי לוזון, כי "אני לא מאמין בדיינים יותר ולא מאמין בבתי משפט...".
אין לנו ספק שדבריו של אבי לוזון כוונו למוסדות השיפוט של ההתאחדות לכדורגל.

לראש הדף

ורה תוך הונאה של הרשויות באמצעות רישום כוזב של מספרי המגרשים.
מהפרסום התברר כי החברה היזמית שהקימה את הבניינים, החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל ובית אל ב', רשמה אותם עם מספרי מגרשים אשר שייכים לשכונה אחרת בבית אל, ואשר היתה בבעלות החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית.
באמצעות רישום זה, הצליחו לכאורה התושבים לקבל משכנתאות מן הבנקים לצורך מימון קניית הדירות. מספרי המגרשים של שכונת מעוז צור רשומים גם על חזית הבתים בגבעת האולפנה.
בפרסום נאמר בין היתר כי חבר הכנסת יעקב כץ מעורב בפרשה זו.
מתברר כי ח"כ כץ היה עד לכניסתו לכנסת אחד ממנהלי החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל ובית אל ב'. יתרה מזאת, מען החברה כפי שמופיע בדוח של רשם החברות קשור לח"כ כץ. הכתובת שמופיעה בדוח היא: "בית אל ד"נ מזרח בנימין תא דואר 1131 מיקוד 90628, אצל יעקב כץ".
אנו פונים אליך בבקשה להורות על חקירת משטרה בפרשה זו שיש לה השלכות ציבוריות מרחיקות לכת.
העתק: ועדת האתיקה של הכנסת
לראש הדף

לשכת ראש הממשלה לשעבר נתן אשל - על כך שנקבע לו תשלום של 120,000 ₪ כדמי הסתגלות בעקבות פרישתו מתפקידו.
לצערנו, פנייתנו נמצאת עדיין בבדיקה, כפי שנמסר לנו מלשכת היועץ המשפטי לממשלה.
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת כי הסכום הנ"ל, שנפרש על פני שלושה חודשים (40,000 ₪ לחודש) משולם לאשל.
נראה אפוא כי ההחלטה בעניין זה שרירה וקיימת.
במקביל, התריעה תנועת אומ"ץ בשעתו על כך שאשל ממשיך לבקר כמעט מדי יום בלשכת ראש הממשלה וראש הממשלה מר בנימין נתניהו מטיל עליו משימות שונות בעיקר בתחום הפוליטי.
בהקשר לכך, אנו מבקשים לדעת האם הסכום בסך של 40,000 ₪ המשולם לאשל הוא אמנם חלק מהסכום שנקבע בהסכם הפרישה או שמשולם לאשל שכר חודשי בסכום הנ"ל ואילו הסכום של 120,000 ₪ ישולם לו בנפרד.
במקביל, תובעת תנועת אומ"ץ ליטול מאשל לאלתר את הרכב הממשלתי שעומד לרשותו וכן את מכשיר הטלפון הסלולארי הממשלתי, ולחייבו אישית בהוצאות של הדלק והשיחות הסלולאריות.
רצ"ב: פניותינו ליועץ המשפטי לממשלה.
העתק:
יהודה ויינשטיין - היועץ המשפטי לממשלה
לראש הדף

חד ממקורביו במסגרת "הסכם המים" בעת שכיהן כשר החקלאות ופיתוח הכפר. פרטי המקרה המובאים להלן בצירוף הדו"ח האחרון של מבקר המדינה האחרון בנושא זה מחייבים לדעתנו פתיחת חקירת משטרה כנגד השר שמחון.
להלן פרטיי האירוע:
השר שלום שמחון כיהן כשר החקלאות ופיתוח הכפר בשנים 2002, 2006-2011. במהלך כהונתו יזם, דחף והביא לאישור את "הסכם המים" בין משרדי החקלאות והאוצר לבין התאחדות חקלאי ישראל. ההסכם הנ"ל מאפשר קבלת החזר כספי לחקלאים לצורך השקעה בייעול השימוש במים ושיפור תשתיות הולכתם וזאת בתמורה להסכמתם של אלו לייקור מחיר המים לחקלאות.
על פי הדו"ח האחרון של מבקר המדינה יזם משרד החקלאות במסגרת הסכם זה "תוכנית סיוע לישובים נעדרי חלופה" המתאימה למאפייני רוב הישובים החקלאיים במועצה אזורית מעלה יוסף בה מתגורר השר שלום שמחון.
בשנת 2009 פרסם משרד החקלאות "קול קורא" בעניין זה. התברר כי ל-11 מישובי המועצה האזורית מעלה יוסף היו תוכניות הנדסיות מוכנות לביצוע, שתאמו את הדרישות על פי הקול הקורא. ל-9 מהם, ורק להם, אושרו בפועל "מענקים בסך של כ-19 מיליון ש"ח, מהם כ-4 מיליון ש"ח מתקציב מנהלת ההשקעות וכ-13.5 מיליון ש"ח מהתקציב לפרויקטים לאומיים, דהיינו, תוספת של כ-17.5 מיליון ש"ח מעבר לסכום שהיו זכאים לו על פי ההסכם" כך על פי הדו"ח האחרון של מבקר המדינה האחרון.
ממסמכים המצויים בידנו עולה כי חברת "פסגות הגליל א.ש. 2004 בע"מ" שימשה כקבלן בישובי מעלה יוסף לתחזוקת רשתות המים וכי מנהל החברה מר אבי וקנין, הוא שיזם את מתן המענקים לישובים נעדרי חלופה. לצורך זה אף חתם עם כל אחד מאותם ישובים הסכמים לפיהם יגיש בשמם את התוכניות והם יחתמו בפניו על המחאת זכות להעברת כספי המענקים אליו. יוצא אפוא כי כל כספי המענקים הועברו לחשבונות החברה כאשר שיפור תשתיות המים באזור מיטיב עם החברה ומגדיל את רווחיה בעוד שלתושבי אותם ישובים אין בפועל תועלת ממשית ממיליוני השקלים שהעביר המשרד.
לפי המידע המצוי בידי אומ"ץ, מנהל החברה הינו מבאי ביתו של השר שמחון והשר נרתם אישית לאישור הפרויקט במשרדו. כמו כן ידוע לנו כי דיון של ועדת השמונה לאישור נושא זה נערך בלשכת שר החקלאות על אף היותו נתון במצב של ניגוד עניינים.
לאור האמור לעיל נבקשך להורות על פתיחה בחקירת משטרה כנגד שלום שמחון .
מצ"ב מסמכים המצויים בידי אומ"ץ בנושא זה המחייבים לעניות דעתנו את פתיחת החקירה.
העתקים:
מבקר המדינה שופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס
ניצב יואב סגלוביץ' ראש אח"ם משטרת ישראל
לראש הדף